דיספרקסיה היא מצב בו המוח מתקשה לתכנן ולתאם את תנועות הגוף, מה שמוביל את הילד לא מסוגל לשמור על איזון, יציבה ולעיתים אף מתקשה בדיבור. לפיכך, ילדים אלה נחשבים לעתים קרובות ל"ילדים מגושמים ", מכיוון שהם בדרך כלל שוברים חפצים, מועדים ונופלים ללא סיבה נראית לעין.
בהתאם לסוג התנועות שנפגעו, ניתן לחלק את דיספרקסיה למספר סוגים, כגון:
- דיספרקסיה מוטורית: היא מאופיינת בקשיים לתאם את השרירים, תוך הפרעה לפעילויות כמו הלבשה, אכילה או הליכה. במקרים מסוימים זה קשור גם לאיטיות לבצע תנועות פשוטות;
- דיספרקסיה של דיבור: קושי בפיתוח שפה, הגיית מילים בצורה שגויה או בלתי מורגשת;
- דיספרקסיה בתנוחה: מובילה לקושי לשמור על יציבה נכונה, בין אם בעמידה, בישיבה או בהליכה, למשל.
בנוסף להשפעה על ילדים, דיספרקסיה יכולה להופיע גם אצל אנשים שעברו שבץ מוחי או חבלת ראש.
תסמינים עיקריים
הסימפטומים של דיספרקסיה משתנים מאדם לאדם, על פי סוג התנועות שנפגעו וחומרת המצב, אך ברוב המקרים נוצרים קשיים בביצוע משימות כגון:
- לָלֶכֶת;
- לקפוץ;
- לָרוּץ;
- לשמור על איזון;
- צייר או צבע;
- לִכתוֹב;
- סְרִיקָה;
- אכלו עם סכו"ם;
- לצחצח שיניים;
- דבר ברור.
אצל ילדים דיספרקסיה מאובחנת בדרך כלל רק בין 3 ל -5 שנים, ועד גיל זה ניתן לראות את הילד כמגושם או עצלן, מכיוון שלוקח זמן רב לשלוט בתנועות שילדים אחרים כבר עושים.
סיבות אפשריות
במקרה של ילדים, דיספרקסיה נגרמת כמעט תמיד על ידי שינוי גנטי שגורם לתאי עצב לקחת יותר זמן להתפתח. עם זאת, דיספרקסיה יכולה לקרות גם בגלל טראומה או פגיעה מוחית, כמו שבץ מוחי או טראומה בראש, שכיחה יותר בקרב מבוגרים.
כיצד לאשר את האבחנה
האבחנה אצל ילדים צריכה להיעשות על ידי רופא ילדים באמצעות התבוננות בהתנהגות והערכת דוחות ההורים והמורים, מכיוון שאין בדיקה ספציפית. לכן מומלץ להורים לרשום את כל ההתנהגויות המוזרות שהם מתבוננים אצל ילדם, וכן לשוחח עם המורים.
אצל מבוגרים קל לבצע אבחנה זו מכיוון שהיא מופיעה לאחר טראומה מוחית וניתן להשוות אותה עם מה שהאדם הצליח לעשות בעבר, שבסופו של דבר גם מזוהה על ידי האדם עצמו.
כיצד מתבצע הטיפול
הטיפול בדיספרקסיה נעשה באמצעות ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה וטיפול בדיבור, מכיוון שהם טכניקות המסייעות בשיפור ההיבטים הפיזיים של הילד כמו חוזק שרירים, איזון וגם היבטים פסיכולוגיים, ומספקים יותר אוטונומיה ובטיחות. באופן זה, ניתן לבצע ביצועים טובים יותר בפעילות היומיומית, בקשרים חברתיים וביכולת להתמודד עם המגבלות שמטילה דיספרקסיה.
לפיכך, יש להכין תוכנית התערבות פרטנית בהתאם לצרכיו של כל אדם. במקרה של ילדים, חשוב גם לשתף מורים בטיפול ובהכוונה של אנשי מקצוע בתחום הבריאות, כדי שיידעו להתמודד עם התנהגויות ולעזור להתגבר על מכשולים באופן שוטף.
תרגילים לעשות בבית ובבית הספר
כמה תרגילים שיכולים לעזור בהתפתחות הילד ולשמור על הכשרה של טכניקות המבוצעות עם אנשי מקצוע בתחום הבריאות הם:
- הכנת פאזלים: בנוסף לחשיבה מגרה, הם עוזרים לילד לקבל תפיסה חזותית ומרחבית טובה יותר;
- עודד את הילד לכתוב על מקלדת המחשב: זה קל יותר מאשר להקליד ביד, אבל זה גם דורש תיאום;
- סחיטת כדור נגד לחץ: מגרה ומגבירה את כוח השרירים של הילד;
- זריקת כדור: מגרה את התיאום של הילד ואת מושג המרחב.
בבית הספר, חשוב שהמורים ישימו לב לעודד הצגת עבודה בעל פה במקום לכתוב, ולא לבקש יותר מדי עבודה ולהימנע מלהצביע על כל הטעויות שעשה הילד בעבודה, בעבודה אחת בכל פעם.
האם המידע הזה עזר לך?
כן לא
דעתך חשובה! כתוב כאן כיצד נוכל לשפר את הטקסט שלנו:
יש שאלות? לחץ כאן לתשובה.
דוא"ל בו תרצו לקבל תשובה:
בדוק את דוא"ל האישור ששלחנו לך.
השם שלך:
סיבה לבקר:
--- בחר את הסיבה שלך --- מחלה לחיות טוב יותר לעזור לאדם אחר להשיג ידע
האם אתה איש מקצוע בתחום הבריאות?
לא רופא רוקח אחות תזונאית ביו רפואיתפיזיותרפיסטקוסמטיקאית אחר
.jpg)
