סיכון כירורגי הוא דרך להעריך את המצב הקליני ואת מצבו הבריאותי של האדם שיעבור ניתוח, כך שזוהו סיכונים לסיבוכים לאורך כל התקופה שלפני הניתוח, במהלכו ולאחריו.
זה מחושב באמצעות הערכה קלינית של הרופא והזמנת כמה בדיקות, אך כדי להקל על כך, ישנם גם כמה פרוטוקולים המנחים טוב יותר את החשיבה הרפואית, כגון ASA, Lee ו- ACP, למשל.
כל רופא יכול לבצע הערכה זו, אך לרוב היא מתבצעת על ידי רופא כללי, קרדיולוג או מרדים. באופן זה, יתכן שיש לנקוט בזהירות מסוימת לכל אדם לפני ההליך, כגון בקשת בדיקות מתאימות יותר או ביצוע טיפולים להפחתת הסיכון.
כיצד מתבצעת ההערכה לפני הניתוח
ההערכה הרפואית שנעשתה לפני הניתוח חשובה מאוד בכדי להגדיר טוב יותר איזה סוג ניתוח כל אדם יכול או לא יכול לעשות, ולקבוע אם הסיכונים עולים על היתרונות. ההערכה כוללת:
1. ביצוע הבדיקה הקלינית
הבדיקה הקלינית נעשית עם איסוף נתונים על האדם, כמו תרופות בשימוש, תסמינים, מחלות שיש להם, בנוסף להערכה גופנית, כמו למשל מחלות לב וריאות.
מההערכה הקלינית ניתן להשיג את הצורה הראשונה של סיווג הסיכון, שנוצרה על ידי האגודה האמריקאית למרדימים, המכונה ASA:
- ASA 1: אדם בריא, ללא מחלות מערכתיות, זיהומים או חום;
- ASA 2: אדם עם מחלה מערכתית קלה, כגון לחץ דם מבוקר, סוכרת מבוקרת, השמנת יתר, גיל מעל 80 שנה;
- ASA 3: אדם עם מחלה מערכתית קשה אך לא משביתת, כגון אי ספיקת לב מפוצה, התקף לב יותר מ- 6 חודשים, תעוקת לב, הפרעות קצב, שחמת מחלה, סוכרת מפוזרת או יתר לחץ דם;
- ASA 4: אדם עם מחלה מערכתית נכה המאיימת על חייו, כגון אי ספיקת לב קשה, התקף לב פחות מ- 6 חודשים, אי ספיקה של הריאות, הכבד והכליות;
- ASA 5: אדם חולה סופני, ללא ציפייה לשרוד יותר מ 24 שעות, כמו לאחר תאונה;
- ASA 6: אדם שנמצא במוות מוחי, שיעבור ניתוח לתרומת איברים.
ככל שמספר הסיווג של ASA גבוה יותר, כך גדל הסיכון לתמותה וסיבוכים מניתוחים, ויש להעריך היטב איזה סוג ניתוח עשוי להיות כדאי ומועיל לאדם.
2. הערכת סוג הניתוח
הבנת סוג ההליך הכירורגי שתבוצע חשובה גם היא מכיוון שככל שהניתוח מורכב יותר וגורם זמן רב יותר כך הסיכונים שהאדם עלול לסבול גדולים יותר והטיפול שיש לנקוט בו.
לפיכך, ניתן לסווג את סוגי הניתוחים על פי הסיכון לסיבוכים לבביים, כגון:
פרוצדורות אנדוסקופיות, כגון אנדוסקופיה, קולונוסקופיה;
ניתוחים שטחיים, כמו עור, שד, עיניים.
ניתוח של חזה, בטן או ערמונית;
ניתוח ראש או צוואר;
ניתוחים אורטופדיים, כמו לאחר שבר;
תיקון מפרצות אבי העורקים בבטן או הסרת פקיקי הראש.
ניתוחי חירום גדולים.
ניתוחים של כלי דם גדולים, כמו אבי העורקים או עורק הצוואר, למשל.
3. הערכת סיכון לב
ישנם אלגוריתמים המדדים באופן פרקטי יותר את הסיכון לסיבוכים ולמוות בניתוחים שאינם לבביים, כאשר חוקרים את מצבו הקליני של האדם וכמה בדיקות.
כמה דוגמאות לאלגוריתמים המשמשים הם מדד סיכון הלב של גולדמן, מדד סיכון הלב המתוקן של לי ו המכללה האמריקאית לקרדיולוגיה (ACP), למשל. כדי לחשב את הסיכון, הם רואים כמה נתונים של האדם, כגון:
- גיל, הנמצא בסיכון הגבוה ביותר מעל גיל 70;
- היסטוריה של אוטם שריר הלב;
- היסטוריה של כאבים בחזה או תעוקת חזה;
- נוכחות של הפרעות קצב או היצרות של כלי הדם;
- חמצון בדם נמוך;
- נוכחות של סוכרת;
- נוכחות של אי ספיקת לב;
- נוכחות של בצקת ריאות;
- סוג הניתוח.
מהנתונים שהתקבלו ניתן לקבוע את הסיכון הניתוחי. לפיכך, אם הוא נמוך, ניתן לשחרר את הניתוח, שכן אם הסיכון הניתוחי הוא בינוני עד גבוה, הרופא עשוי לספק הנחיות, להתאים את סוג הניתוח או לבקש בדיקות נוספות שיעזרו להעריך טוב יותר את הסיכון הניתוחי של האדם.
4. עריכת בחינות נחוצות
יש לבצע בדיקות טרום ניתוח במטרה לחקור שינויים כלשהם, אם קיים חשד, העלול לגרום לסיבוך כירורגי. לכן, אין להזמין את אותן בדיקות לכולם, מכיוון שאין שום הוכחה שהדבר יסייע להפחתת הסיבוכים. לדוגמא, אצל אנשים ללא תסמינים, עם סיכון כירורגי נמוך ואשר יעברו ניתוח בסיכון נמוך, אין צורך לבצע בדיקות.
עם זאת, חלק מהבדיקות הנפוצות והמומלצות ביותר הן:
- CBC: אנשים שעוברים ניתוח ביניים או סיכון גבוה, עם היסטוריה של אנמיה, עם חשד עכשווי או עם מחלות העלולות לגרום לשינויים בתאי הדם;
- בדיקות קרישה: אנשים המשתמשים בתרופות נוגדות קרישה, אי ספיקת כבד, היסטוריה של מחלות הגורמות לדימום, ניתוחים בסיכון בינוני או גבוה;
- מינון קריאטינין: חולים במחלת כליות, סוכרת, לחץ דם גבוה, מחלות כבד, אי ספיקת לב;
- רדיוגרפיה על החזה: אנשים עם מחלות כמו אמפיזמה, מחלות לב, מעל גיל 60, אנשים בסיכון גבוה ללב, עם מחלות מרובות או שיעברו ניתוח בחזה או בבטן;
- אלקטרוקרדיוגרמה: אנשים עם חשד למחלות לב וכלי דם, היסטוריה של כאבים בחזה וסוכרתיים.
ככלל, בדיקות אלו תקפות למשך 12 חודשים, ללא צורך בחזרה בתקופה זו, אולם במקרים מסוימים הרופא עשוי למצוא צורך לחזור עליהן מראש. בנוסף, ישנם רופאים העשויים לחשוב כי יש להזמין בדיקות אלו גם עבור אנשים ללא חשד לשינויים.
ניתן להזמין בדיקות אחרות, כגון בדיקת לחץ, אקו לב או נרתיק, לכמה סוגים מורכבים יותר של ניתוחים או לאנשים עם חשד למחלות לב.
5. ביצוע התאמות לפני הניתוח
לאחר ביצוע הבדיקות והבדיקות, הרופא יכול לתזמן את הניתוח, אם הכל בסדר, או שהוא יכול לתת הנחיות כך שהסיכון לסיבוכים בניתוח יופחת ככל האפשר.
באופן זה, הוא יכול להמליץ על ביצוע בדיקות ספציפיות יותר, להתאים את המינון או להכניס תרופות כלשהן, להעריך את הצורך בתיקון תפקוד הלב, באמצעות ניתוחי לב, למשל, הנחיה בין היתר לפעילות גופנית, ירידה במשקל או הפסקת עישון. .
האם המידע הזה עזר לך?
כן לא
דעתך חשובה! כתוב כאן כיצד נוכל לשפר את הטקסט שלנו:
יש שאלות? לחץ כאן לתשובה.
דוא"ל בו תרצו לקבל תשובה:
בדוק את דוא"ל האישור ששלחנו לך.
השם שלך:
סיבה לבקר:
--- בחר את הסיבה שלך --- מחלה לחיות טוב יותר לעזור לאדם אחר להשיג ידע
האם אתה איש מקצוע בתחום הבריאות?
לא רופא רוקח אחות תזונאית ביו רפואיתפיזיותרפיסטקוסמטיקאית אחר
-o-que--quando-fazer-e-como-funciona.jpg)
