הטיפול בתסמונת Prader-Willi נועד לצמצם את הסימפטומים, שכן ההתקדמות הרפואית טרם גילתה את התרופה למחלה גנטית זו.
הטיפול משתמש בטכניקות ובצעדים הבאים:
- דיבור תרפיה : טיפול זה מאפשר לבצע כמה ההתקדמות הקשורות לשפה ואת צורות התקשורת של אנשים אלה.
- פעילות גופנית : פעילות גופנית תכופה חשובה לאזן את משקל הגוף ולחזק את השרירים.
- פיזיותרפיה : פיזיותרפיה מספקת את שיפור טונוס השרירים, איזון טוב יותר ומשפרת מיומנויות מוטוריות עדינות.
- ריפוי בעיסוק : ריפוי בעיסוק מעניק לחולי פראדר-ווילי יותר עצמאות ואוטונומיה בפעילויות היומיומיות.
- הורמונים: השימוש בהורמונים מגדיל את הקומה ומקטין את כמות השומן בגוף אצל אנשים עם התסמונת.
- תמיכה פסיכולוגית: תמיכה פסיכולוגית חשובה להנחיית הפרט ומשפחתו בהתמודדות עם התנהגויות אובססיביות-כפייתיות והפרעות במצב הרוח.
תסמונת Prader-Willi היא הפרעה גנטית הגורמת להפרעות בתפקוד ההיפותלמוס, הגורמת לתסמינים כגון פיגור שכלי, קומת קומה, אכילה מוגזמת, קשיי דיבור, התפתחות מוטורית מאוחרת והפרעות מצב רוח.
התערבות מוקדמת היא דטרמיננטית לאיכות החיים של מטופלים עם תסמונת Prader-willi, ככל שהטיפול מתבצע מוקדם יותר, כך ההשפעות הנגרמות על ידי הסימפטומים נמוכות יותר.