פמפיגוס היא מחלה חיסונית נדירה המאופיינת ביצירת שלפוחיות רכות, המתפוצצות בקלות ואינן מחלימות. בדרך כלל, בועות אלו מופיעות על העור, אך הן יכולות להשפיע גם על הריריות, כגון רירית הפה, העיניים, האף, הגרון והאזור האינטימי.
בהתאם לסוג ולדפוס הופעת הסימפטום, ניתן לחלק את פמפיגוס למספר סוגים, הכוללים:
- Pemphigus vulgaris: זהו הסוג הנפוץ ביותר, שבו שלפוחיות מופיעות על העור ובפה. השלפוחיות גורמות לכאב ויכולות להיעלם, אך בדרך כלל ישנם כתמים כהים הנמשכים מספר חודשים;
- פמפיגוס בולוס: מופיעים שלפוחיות עמוקות ונוקשות שאינן מתפוצצות בקלות ונמצאות בתדירות גבוהה יותר בקרב קשישים. למידע נוסף על סוג זה של פמפיגוס;
- פמפיגוס צמחוני: זהו צורה שפירה של פמפיגוס וולגריס, המאופיין בשלפוחיות במפשעה, בבתי השחי או באזור האינטימי;
- Pemphigus foliaceus: זהו הסוג הנפוץ ביותר באזורים טרופיים, המאופיין על ידי הופעת פצעים או שלפוחיות שאינן כואבות, המופיעות תחילה בפנים ובקרקפת, אך יכולות להתפשט לחזה ולמקומות אחרים;
Pemphigus erythematosus: זוהי צורה שפירה של pemphigus foliaceus, המאופיינת בשלפוחיות שטחיות בקרקפת ובפנים, הניתנות לבלבול עם דרמטיטיס סבוריאה או זאבת אדממתית;
- פמפיגוס פרנו-פלסטי: זהו הסוג הנדיר ביותר, שכן הוא קשור לסוגים מסוימים של סרטן כגון לימפומות או לוקמיה.
למרות שזה שכיח יותר בקרב מבוגרים וקשישים, פמפיגוס יכול להופיע בכל גיל. מחלה זו אינה מדבקת ויש לה תרופה, אך הטיפול בה, שנעשה בתרופות סטרואידים ודיכוי חיסון, שנקבעו על ידי רופא העור, יכול להימשך מספר חודשים או שנים בכדי להבטיח שליטה במחלה.
Pemphigus vulgaris על העור
פמפיגוס וולגריס בפה
מה יכול לגרום לפמפיגוס
פמפיגוס נגרם על ידי שינוי במערכת החיסון של האדם עצמו, שגורם לגוף לייצר נוגדנים שתוקפים תאים בריאים בעור ובריריות. למרות שגורמים המובילים לשינוי זה אינם ידועים, ידוע כי שימוש בתרופות מסוימות ליתר לחץ דם עלול לגרום להופעת תסמינים אשר נעלמים לאחר סיום התרופה.
לפיכך, פמפיגוס אינו מדבק, מכיוון שהוא אינו נגרם על ידי נגיף או חיידק כלשהו. עם זאת, אם פצעי השלפוחית נדבקים, ניתן להעביר חיידקים אלה לאדם אחר שבא במגע ישיר עם הפצעים, מה שעלול לגרום להופעת גירוי בעור.
כיצד מתבצע הטיפול
הטיפול בפמפיגוס נעשה בדרך כלל באמצעות תרופות שנקבעו על ידי רופא העור, כגון:
- קורטיקוסטרואידים, כגון פרדניזון או הידרוקורטיזון: משמשים במקרים הקלים ביותר של פמפיגוס כדי להקל על התסמינים. אין להשתמש בתרופות אלו יותר משבוע ברציפות;
- חומרים מדכאי חיסון, כמו אזתיופרין או מיקופנולאט: מקטינים את פעולת מערכת החיסון ומונעים ממנה לתקוף תאים בריאים. עם זאת, על ידי הפחתת תפקודה של מערכת החיסון, קיים סיכוי גדול יותר לזיהום ולכן, תרופות אלו משמשות במקרים הקשים ביותר;
- אנטיביוטיקה, אנטי-פטרייתי או אנטי-ויראלי: משתמשים בהם כאשר מופיע זיהום כלשהו בפצעים שהשאירו השלפוחיות.
הטיפול נעשה בבית ויכול להימשך מספר חודשים או שנים, תלוי בגוף המטופל ובסוג הפמפיגוס ובחומרתו, ובמהלך הטיפול יש לבצע התייעצויות קבועות עם רופא העור בכדי לוודא שהמחלה היא להיות נשלט.
במקרים הקשים ביותר, בהם מופיעים זיהומים קשים בפצעים, למשל, ייתכן שיהיה צורך להישאר בבית החולים מספר ימים או שבועות, להכין תרופות ישירות לווריד ולבצע טיפול הולם בפצעים הנגועים.
האם המידע הזה עזר לך?
כן לא
דעתך חשובה! כתוב כאן כיצד נוכל לשפר את הטקסט שלנו:
יש שאלות? לחץ כאן לתשובה.
דוא"ל בו תרצו לקבל תשובה:
בדוק את דוא"ל האישור ששלחנו לך.
השם שלך:
סיבה לבקר:
--- בחר את הסיבה שלך --- מחלה לחיות טוב יותר לעזור לאדם אחר להשיג ידע
האם אתה איש מקצוע בתחום הבריאות?
לא רופא רוקח אחות תזונאית ביו רפואיתפיזיותרפיסטקוסמטיקאית אחר
