Marasmus הוא אחד מסוגי תת-תזונה של חלבונים באנרגיה, המאופיינים בירידה משמעותית במשקל ובאובדן שרירים ובשומן מוכלל, אשר יכול להשפיע על שליליות הצמיחה.
סוג זה של תת תזונה מאופיין בחסר העיקרי של פחמימות ושומן, אשר מאלץ את הגוף לצרוך חלבונים כדי לייצר אנרגיה, אשר מוביל לאובדן משקל ושרירים, ובכך מאפיין את תת תזונה כללית. ראה את הסכנות של תת תזונה.
חוסר תזונה של חלבונים באנרגיה נפוץ בקרב ילדים בגילאי 6 עד 24 חודשים המתגוררים במדינות מפותחות, בהן קיים מחסור במזון. בנוסף לגורם החברתי-כלכלי, מרסמוס יכול להיות מושפע מגמילה מוקדמת, צריכת מזון לא מספקת ומצבים בריאותיים ירודים.
סימנים ותסמינים של מרסמוס
לילדים עם Marasmus יש סימנים אופייניים ותסמינים של תת תזונה, כגון:
- היעדר שומן תת עורי;
- אובדן שרירים כללי, המאפשר הדמיה של עצמות, למשל;
- ירך צרה יחסית לבית החזה;
- שינוי בצמיחה;
- משקל הרבה מתחת לגיל המומלץ;
- חולשה;
- עייפות;
- סחרחורת;
- רעב מתמיד;
- שלשולים והקאות;
- הגדלת ריכוז הקורטיזול, מה שהופך את הילד moody.
אבחון קשקשים נעשה על ידי הערכת הסימפטומים והתסמינים הקליניים, כמו כן, בדיקות מעבדה ובדיקות אחרות עשויות להידרש כדי לאשר את האבחנה, כגון BMI, מדידת ראש וזרוע, וקפלי עור בודקים.
מה ההבדל בין מרסמוס לקוואשיורקור?
בדומה למרסמוס, קוואשיורקור הוא סוג של תת-תזונה לחלבון, אולם הוא מאופיין בחוסר חלבונים קיצוני המוביל לתסמינים כגון בצקת, עור יבש, נשירת שיער, פיגור גדילה, נפיחות בטן והפטומגאליה, כלומר, הגדלת הכבד.
איך עושים את הטיפול?
על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), הטיפול בתת-תזונה, כולל מרסמוס, נעשה בשלבים במטרה להגדיל בהדרגה את כמות הקלוריות שנבלעת כדי למנוע שינויים במעי, למשל:
- ייצוב, שבו הוא האכלה הוא הציג בהדרגה במטרה להפוך שינויים מטבוליים;
- שיקום, שבו הילד כבר יציב יותר, ולכן, ההזנה היא התעצמה כך יש התאוששות של משקל גירוי של צמיחה;
- מעקב, שבו הילד מנוטר מעת לעת על מנת למנוע הישנות והבטחת המשכיות הטיפול.
בנוסף, חשוב להדריך את קרוב המשפחה או את הממונה על הילד על האופן שבו הטיפול נעשה וכיצד הוא צריך להאכיל את הילד, בנוסף לציון סימנים של נסיגה אפשרית, למשל. למידע נוסף על תת תזונה ועל אופן הטיפול.
