ילדים ומתבגרים מגיבים לאבחנה של סרטן באופן שונה, על פי גילם, התפתחותם ואישיותם. עם זאת, ישנם כמה תחושות כי הם נפוצים אצל ילדים באותו גיל, אז יש גם כמה אסטרטגיות ההורים יכולים לעשות כדי לעזור לילדם להתמודד עם סרטן.
מכות סרטן אפשרי, אבל לא תמיד את ההגעה של החדשות מתקבל בצורה הטובה ביותר, בנוסף לטיפול יש תופעות לוואי רבות מעורבים. עם זאת, ישנן כמה אסטרטגיות שיכולות לעזור לך להתגבר על שלב עדין זה בצורה עדינה ונוחה יותר.
ילדים עד גיל 6
איך אתה מרגיש?
ילדים בגיל זה מפחדים להיפרד מהוריהם, ופוחדים ונרגזים שהם נאלצים לעבור טיפולים רפואיים מכאיבים, עם התקפי זעם, צרחות, מכות או נשיכות. בנוסף, הם עשויים להיות סיוטים, לחזור על התנהגויות ישנות כגון הרטבה במיטה או למצוץ האגודל מסרבים לשתף פעולה, להתנגד פקודות או אינטראקציה עם אנשים אחרים.
מה לעשות?
- רגוע, לחבק, להתכרבל, לשיר, לשחק שיר לילד או להסיח את הדעת עם צעצועים;
- תמיד להישאר עם הילד במהלך בדיקות או נהלים רפואיים;
- יש את החיה הממולא של הילד, שמיכה או צעצוע בחדר השינה;
- צור חדר חולים עליז וצבעוני עם תאורה טובה, עם חפצים אישיים של הילד וציורים שנעשו על ידה;
- לשמור על לוח הזמנים הרגיל של הילד, כגון זמני שינה וארוחות;
- קח את הזמן של היום כדי לשחק עם הילד, משחק או עושה פעילות;
- שימוש בטלפון, במחשב או באמצעים אחרים עבור הילד לראות ולשמוע הורה שאינו יכול להיות איתם;
- תן הסברים פשוטים מאוד על מה שקורה, גם כאשר אתה עצוב או בוכה כמו "אני מרגיש קצת עצוב ועייף היום ובוכה עוזר לי להשתפר";
- ללמד את הילד להביע את רגשותיהם בצורה בריאה כמו ציור, מדבר או להכות כרית במקום לנשוך, לצרוח, להכות או לבעוט;
- גמול הילד התנהגות טובה כאשר הוא משתף פעולה עם בדיקות רפואיות או נהלים, נותן גלידה, למשל אם זה אפשרי.
ילדים בגילאים 6 עד 12 שנים
איך אתה מרגיש?
ילדים בגיל זה עשויים להיות מוטרדים כי הם צריכים לדלג על בית הספר ולא לראות את חבריהם וחבריהם לכיתה אשר אשמים לחשוב שהם עלולים לגרום לסרטן והם מודאגים שהם עשויים לקבל סרטן. ילדים בגילאים 6 עד 12 עשויים גם להיות כועסים ועצובים כי הם הפכו להיות חולה חייהם השתנו.
מה לעשות?
- הסבר את תוכנית האבחון והטיפול בדרך פשוטה שהילד יבין;
- לענות על כל השאלות של הילד בכנות ופשוט. לדוגמה, אם הילד שואל "האם אני הולך להבריא?" ענה בכנות: "אני לא יודע, אבל הרופאים יעשו כל מה שאפשר";
- התעקש ולחזק את הרעיון שהילד לא גרם לסרטן;
- למדו את הילד כי יש לה את הזכות להיות עצוב או כועס, אבל היא צריכה לדבר על זה עם הוריה;
- שתף עם המורה והכיתה מה קורה לילד, עודד את הילד לעשות זאת;
- ארגן פעילויות יומיומיות של כתיבה, ציור, ציור, קולאז 'או פעילות גופנית;
- עזור לילד להתחבר לאחים, לחברים ולבתי ספר באמצעות ביקורים, כרטיסים, שיחות טלפון, הודעות טקסט, משחקי וידאו, רשתות חברתיות או דוא"ל;
- לפתח תוכנית לילד ליצור קשר עם בית הספר, השתתפות בשיעורים באמצעות המחשב, לאחר גישה לנושא ושיעורי בית, למשל;
- עודד את הילד לפגוש ילדים אחרים עם אותה מחלה.
בני נוער בגילאי 13 עד 18
איך אתה מרגיש?
בני הנוער מרגישים כעס כי הם צריכים לפספס את הספר ולהפסיק להיות עם החברים שלהם, ולהרגיש כי אין להם חופש או עצמאות וכי הם זקוקים לתמיכתם של חבריהם או מורים, אשר לא תמיד נוכחים. בני נוער יכולים גם לשחק עם סרטן או מנסה לחשוב חיובי ובפעמים אחרות מרד נגד הורים, רופאים וטיפולים.
מה לעשות?
- להציע נוחות ואמפתיה, ולהשתמש הומור להתמודד עם תסכול;
- לכלול את המתבגר בכל הדיונים על האבחון או תוכנית הטיפול;
- עודד את המתבגר לשאול את הרופאים שאלות;
- להתעקש ולחזק את הרעיון שהמתבגר לא גרם לסרטן;
- תן את העשרה לדבר עם אנשי מקצוע לבריאות לבד;
- לעודד בני נוער לחלוק חדשות על המחלה שלהם עם חברים ולשמור על קשר איתם;
- עודד את הנער לכתוב יומן כדי שיוכל לבטא את רגשותיו;
- ארגן ביקורים מחברים ופעילויות תכנון ביחד, אם אפשר;
- לפתח תוכנית עבור העשרה לשמור על קשר עם בית הספר, השתתפות בשיעורים דרך המחשב, שיש גישה לנושא שיעורי הבית, למשל;
- עזור לנער ליצור קשר עם בני נוער אחרים עם אותה מחלה.
הורים סובלים גם עם ילדיהם עם אבחנה זו ולכן, כדי לטפל בהם טוב, הם צריכים לדאוג לבריאות שלהם. פחד, חוסר ביטחון, אשמה וכעס ניתן להקל בעזרת פסיכולוג, אבל התמיכה של המשפחה חשוב גם לחדש את הכוחות. לכן, מומלץ להורים להפריד רגעים במהלך השבוע לנוח ולדבר על זה ונושאים אחרים.
