טריפוביה מאופיינת בהפרעה פסיכולוגית, שבה לאדם יש פחד לא רציונלי של תמונות או חפצים בעלי חורים או דפוסים לא סדירים, כגון חלת דבש, קיבוץ חורים בעור, בעץ, בצמחים או בספוגים, למשל.
אנשים הסובלים מפחד זה חשים חולה ותסמינים כגון גירוד, רעד, עקצוץ וגועל באים במגע עם דפוסים אלה. במקרים חמורים יותר, טריופוביה עלולה לגרום לבחילה, קצב לב מוגבר ואפילו התקפי פאניקה.
הטיפול עשוי לכלול טיפול חשיפה הדרגתי, שימוש בחולי חרדה ותרופות נוגדות דיכאון או פסיכותרפיה.
סיבות אפשריות
על פי מחקר, אנשים עם tripophobia באופן לא מודע לקשר חורים או חפצים עם דפוסים לא סדירים, הקשורים בדרך כלל דפוסי שנוצר על ידי הטבע, על מצבים אפשריים של סכנה. תחושה זו של הסכנה נגרמת בעיקר על ידי הדמיון בין הופעתם של החורים עם עור של חיות ארסיות, כגון נחשים, למשל, או עם תולעים הגורמות למחלות בעור, כגון עקב נלהב. למידע נוסף על העקב פרי התשוקה.
בדרך כלל, אנשים הסובלים מפוביה זו אינם יכולים להבחין במצבים בהם קיימת או לא סכנה, להיות רפלקס לא מודע שמביא לתגובות שאי אפשר לשלוט בהן.
תסמינים עיקריים
הסימפטומים המופיעים אצל אנשים עם טריופוביה כאשר הם נחשפים לדפוסים כגון זרעי לוטוס, חלת דבש, בועות, תותים או סרטנים למשל, הם:
- פטמה;
- רעידות;
- Suores;
- סלידה;
- בוכה;
- צמרמורת;
- אי נוחות;
- קצב לב מוגבר;
- גירוד ו עקצוץ.
במקרים חמורים יותר, האדם עלול גם לסבול התקפי פאניקה עקב רמה קיצונית של חרדה. לדעת מה לעשות במהלך התקף פאניקה.
איך עושים את הטיפול?
ישנן מספר דרכים לטפל בהפרעה פסיכולוגית זו, כאשר הטיפול בחשיפה הוא היעיל ביותר. סוג זה של טיפול מסייע לאדם לשלוט בפחד על ידי שינוי התגובה שלהם לאובייקט שגורם זה חייב להיעשות בזהירות רבה כדי לא לגרום לטראומה.
טיפול זה צריך להיעשות בעזרת פסיכולוג באמצעות חשיפה לגירוי שגורם לפוביה בהדרגה. באמצעות דיאלוג, המטפל משתמש בטכניקות של רגיעה, כך שהאדם פונה לפחד, עד שהאי נוחות פוחתת.
טיפול זה יכול להיות משולב עם טכניקות אחרות המסייעות להפחית את החרדה ולטפל בפחד הזה:
- נטילת תרופות כדי לעזור להפחית את החרדה ואת תסמיני פאניקה כגון חוסמי ביתא ו הרגעה;
- תרגול טכניקות הרפיה כמו יוגה למשל;
- תרגיל כדי להפחית את החרדה - ראה כמה טיפים כדי לשלוט בחרדה.
טריפוביה עדיין לא הוכרה במדריך האבחוני והסטטיסטי של הפרעות הנפש של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, אך מחקרים מסוימים מוכיחים כי הפוביה קיימת וגורמת לתסמינים המרכיבים את חייהם של אנשים.
