אי ספיקת כליות היא חוסר יכולת של הכליות לסנן את הדם על מנת לסלק חומרים העלולים להיות רעילים לגוף כאשר הם נמצאים בריכוזים גבוהים בדם, כמו אוריאה וקריאטינין, למשל. השינוי בתפקוד הכליות יכול לקרות בגלל התייבשות, אלח דם או נזק לכליות עקב הימצאות אבנים באיברים אלה.
באופן כללי, ניתן לסווג אי ספיקת כליות לשניים על פי המהירות בה אובדן בתפקוד האיבר והופעת הסימפטומים:
- אי ספיקת כליות חריפה, בה יש ירידה מהירה בתפקוד הכליות;
- אי ספיקת כליות כרונית, בה יש אובדן הדרגתי של תפקוד הכליות, המוביל להופעת תסמינים פרוגרסיביים.
ככלל, אי-ספיקת כליות חריפה ניתנת לריפוי, אך אי-ספיקת כליות כרונית לא תמיד ניתנת לריפוי והטיפול נעשה בדרך כלל באמצעות המודיאליזה או השתלת כליה כדי לשפר את איכות חייו של המטופל ולקדם את רווחתו.
תסמינים של אי ספיקת כליות
הסימפטומים של אי ספיקת כליות מופיעים ככל שיכולת הסינון של הכליה פוחתת, והעיקריים שבהם הם:
- מעט שתן;
- שתן בצבע צהוב כהה עם ניחוח חזק וקצף;
- עייפות תכופה;
- תחושת קוצר נשימה;
- כאבים בגב התחתון;
- נפיחות ברגליים וברגליים;
- לחץ גבוה;
- חום גבוה מ- 39 מעלות צלזיוס;
- חוסר תיאבון;
- בחילה והקאה;
- התכווצויות תכופות;
- רעד, במיוחד בידיים;
- עקצוצים בידיים וברגליים;
- גושים קטנים על העור.
בעת התבוננות בסימפטומים אלו, רצוי שהאדם יתייעץ עם הנפרולוג או הרופא הכללי, כך שניתן יהיה לבצע הערכה של הסימפטומים ולבקש בדיקות שיעזרו להעריך את תפקוד הכליה, וכך ניתן להתחיל את הטיפול הטיפול המתאים ביותר.
האבחנה של אי ספיקת כליות נעשית באמצעות בדיקות דם, כמו מדידת קריאטינין, אוריאה, נתרן ואשלגן ובדיקות שתן במטרה לזהות נוכחות של חלבונים בשתן, המעידים על שינויים בתפקודם של השתן הכליות. בנוסף, הרופא עשוי להצביע על ביצוע בדיקות הדמיה, כגון אולטרסאונד, הדמיית תהודה מגנטית או טומוגרפיה ממוחשבת לחומרת השינוי.
סיבות עיקריות
אי ספיקת כליות יכולה לקרות כתוצאה ממצבים מסוימים שבטווח הקצר, הבינוני או הארוך עלולים לפגוע בתפקוד הכליות, העיקריות שבהן הן:
- ירידה בכמות הדם בכליה, עקב התייבשות, תקלה בכליות או לחץ דם נמוך;
- נזק לכליות עקב אבנים בכליות או חומרים רעילים כמו תרופות;
- הפרעה במעבר השתן, הנגרמת על ידי ערמונית מוגדלת או נוכחות של גידול.
- אלח דם, בו חיידקים מגיעים לכליה ולחלקים אחרים בגוף, העלולים לגרום נזק לאיבר;
- מחלת כליה פוליציסטית, המאופיינת בנוכחות מספר ציסטות בכליה, העלולות לפגוע בתפקודה;
- שימוש בתרופות ותוספי חלבון עודפים, מכיוון שהם עלולים לגרום נזק לאיבר או להפריע לאחד מתפקידיו;
- תסמונת המוליטית-אורמית, שהיא מחלה הנגרמת על ידי רעלן המיוצר על ידי כמה חיידקים וכתוצאה מכך נזק לכלי הדם, אנמיה המוליטית ואובדן מתמשך של תפקוד הכליות.
האנשים הסבירים ביותר לחלות באי ספיקת כליות הם אלו הסובלים מסוכרת או מיתר לחץ דם ואינם עוקבים אחר הטיפול המתאים שצוין על ידי הרופא. בנוסף, היסטוריה משפחתית של בעיות בכליות או אנשים שעברו השתלה לפני גיל 60 ומעלה הם גם בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח מחלה זו. למד על סיבות אחרות לאי ספיקת כליות.
כיצד מתבצע הטיפול
הטיפול באי ספיקת כליות צריך להיות מונחה על ידי הנפרולוג והתזונאי, והוא יכול להיעשות בבית או בבית החולים, תלוי בחומרת המחלה.
לרוב, הטיפול נעשה באמצעות תרופות נגד יתר לחץ דם ומשתנים, מכיוון שבכך ניתן להעדיף חיסול של חומרים רעילים העלולים להצטבר בגוף.
במקרים הקשים ביותר, במיוחד באי ספיקת כליות כרונית, ייתכן שיהיה צורך לבצע השתלת כליה או לעבור המודיאליזה, שהיא הליך שמטרתו לסנן את הדם, להסיר את כל הזיהומים שהכליות לא יכולות לסנן.
בנוסף, במהלך הטיפול באי ספיקת כליות, חשוב שהאדם יקפיד על תזונה שצוינה על ידי התזונאית, אשר צריכה להיות תזונה עשירה בפחמימות ודל בחלבון, מלח ואשלגן, מכיוון שכך ניתן למנוע כליה. להעמיס יותר מדי. ראה פרטים נוספים על הדיאטה בגין אי ספיקת כליות.
צפה בסרטון הבא לטיפים נוספים על אכילה במהלך הטיפול באי ספיקת כליות:
האם המידע הזה עזר לך?
כן לא
דעתך חשובה! כתוב כאן כיצד נוכל לשפר את הטקסט שלנו:
יש שאלות? לחץ כאן לתשובה.
דוא"ל בו תרצו לקבל תשובה:
בדוק את דוא"ל האישור ששלחנו לך.
השם שלך:
סיבה לבקר:
--- בחר את הסיבה שלך --- מחלה לחיות טוב יותר לעזור לאדם אחר להשיג ידע
האם אתה איש מקצוע בתחום הבריאות?
לא רופא רוקח אחות תזונאית ביו רפואיתפיזיותרפיסטקוסמטיקאית אחר
בִּיבּלִיוֹגְרָפִיָה
- משרד הבריאות. הנחיות קליניות לטיפול בחולים עם מחלת כליות כרונית - RCD במערכת הבריאות היחידה. 2014. ניתן להשיג ב:. גישה אליו ב -19 במרץ 2021
- EBSERH. כשל כלייתי חריף. אפשר להשיג ב: . גישה אליו ב -19 במרץ 2021
